1. בקשה למחיקה על הסף של הבקשה למתן הוראות לחיוב נושא משרה, בהתאם לסעיף 374 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983 (להלן - "
פקודת החברות"), והעברתה לפסים של תביעה רגילה.
2. חברת "שביט התכוף בע"מ" (להלן - "
החברה") הינה חברה בפירוק וכינוס נכסים, אשר עסקה בבניית מיכליות. 50% מהון המניות של החברה הוחזקו על ידי שביט ובניו תעשיות מתכת בע"מ (להלן - "
שביט ובניו"), ו- 50% הנותרים על ידי התכוף בע"מ (להלן - "
התכוף"). ביום 19.6.11 מונה לחברה מפרק זמני, וביום 21.9.11 מונה לה מפרק קבוע.
ביום 10.3.13 הגיש מפרק החברה בקשה לחיוב מנחם שביט (להלן - "
המשיב"), מנהל החברה ובעליה של שביט ובניו, בהשבת סך של 16,761,000 ש"ח לקופת הפירוק, בהתאם לסעיף 374 לפקודת החברות. המפרק טען, כי מדו"ח הבדיקה החשבונאי שערך רו"ח שי ונה, עולה כי כספים אלה ניטלו מהחברה שלא כדין על ידי שביט, בין במישרין ובין באמצעות שביט ובניו.
3. המשיב הגיש בקשה למחיקת הבקשה על הסף והעברתה לפסים של תביעה רגילה. המשיב מקדים וטוען, כי המדובר בבקשה מופרכת ומשוללת בסיס ראייתי, שדינה להידחות. הוא מוסיף, כי בקשה למתן הוראות הינה הליך יחודי, אשר נועד לבירור מהיר ויעיל של מחלוקות פשוטות, והוא אינו מתאים לפתרון מחלוקות מורכבות, הדורשות בירור של מערכת עובדתית סבוכה ורחבה. כאן, מדובר בתביעה מורכבת, אשר בירורה ידרוש הגשת חוות דעת נגדית, חקירה של שני המומחים, חקירת בעלי דין, בחינת פעולות המשיב בתקופה הרלוונטית ופעולת התכוף בתקופה זו, ועוד. בנסיבות האלה, הרי שהתביעה אינה מתאימה להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות ובירורה באופן זה יגרום לעיוות דין ופגיעה בזכויותיו הדיוניות של המבקש, אשר תישלל ממנו האפשרות להגיש בקשות ביניים, הודעות צד שלישי וכדומה.
4. המפרק סבור כי דין הבקשה להידחות. הוא מדגיש, כי מהבדיקות שערך עולים ממצאים חמורים, בגין הסטת הכנסות מהחברה וקיזוזי לקוחות אסורים, ועל המשיב לחוב בגינם. המפרק טוען, כי סעיף 374 לפקודה נחקק במטרה לאפשר לבעל תפקיד דרך דיונית מקוצרת ויעילה לדיון באחריות נושא משרה, ועסקינן במקרה הקלאסי לשימוש בסעיף זה. המקרה הנדון אינו סבוך ומורכב, שכן המדובר בפרשה עם מעט עדים אשר פשוטה לניהול והכרעה. דיון בבקשה בדרך של בקשה למתן הוראות לא יפגע בזכויות המשיב, אשר שמורה לו הזכות ליתן תגובה מלאה מטעמו, להגיש חוו"ד מומחה נגדית ולחקור את המומחים. דווקא בית המשפט של פירוק, העוסק בשגרה בהליכי חדלות פרעון ואשר לו סמכויות ספציפיות למקרה דנן - הוא הפורום הנכון והמתאים ביותר לבירור הבקשה. אם יתקבלו טענות המשיב בעניין זה, יהא בכך כדי לעקר מתוכן את הוראות סעיף 374 לפקודת החברות.
5. הכונס הרשמי סבור אף הוא, כי דין הבקשה להדחות. לשיטתו, המדובר במחלוקת עובדתית מצומצמת, צפויים להיחקר שלושה עדים בלבד, ומגרסתו העובדתית של המשיב לא עולה חשש לפגיעה דיונית בלתי מידתית הנובעת מבירור המחלוקת בדרך של בקשה למתן הוראות. המחוקק במסגרת סעיף 374 לפקודת החברות העניק לבית המשפט, המפקח על פירוק חברה סמכות להטיל אחריות אישית על נושא משרה, ולא הוצג טעם ממשי לסטות ממנו.
6. דין הבקשה להדחות משסבורה אני, וכי זכויותיו של המשיב לא יפגעו באופן בלתי מידתי במידה והבקשה להטלת אחריות על נושא משרה תידון במסגרת בקשה למתן הוראות.
הבקשה להטלת אחריות על נושא משרה סומכת על הוראות סעיף 374 לפקודת החברות, הקובע:
התברר תוך פירוקה של חברה שאדם שהשתתף בייזומה או בייסודה או שהיה או הינו נושא משרה בה או כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני שלה, השתמש שלא כהוגן בכסף או בנכס של החברה, או עיכבם אצלו, או נעשה חב או אחראי עליהם, או עשה מעשה שלא כשורה או שלא כדין במשא ומתן הנוגע לחברה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, המפרק, נושה או משתתף, לחקור בדבר התנהגותו של האדם ולכפות עליו החזרת הכסף או הנכס או חלק מהם בצירוף ריבית בשיעור שייראה לבית המשפט, או לכפות עליו תשלום כסף לזכות החברה ככל שייראה לבית המשפט כפיצוי על מעשיו, ואין נפקא מינה אם העבריין עלול להיתבע עליהם בפלילים.
תקנה 51 לתקנות החברות (פירוק), תשמ"ז - 1987 (להלן - "
תקנות החברות"), קובעת סדרי הדין לדיון בבקשה לפי סעיף זה:
(א) בקשתו של הכונס הרשמי או של המפרק מבית המשפט להצהיר שכל דירקטור של חברה ישא באחריות אישית לחבויותיה לפי סעיף 373 לפקודה, או לצוות על כפיית תשלום לפי סעיף 374 לפקודה, תלווה בתסקיר בו יפורטו העובדות שעליהן מבוססת הבקשה.
(ב) ...
(ג) בקשה לפי תקנת משנה (א) או (ב) תומצא למשיב יחד עם הזמנה לדין, והמשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה שבעה ימים לפחות לפני מועד הדיון בבקשה; בית המשפט בדונו בבקשה רשאי להורות על הבאת ראיות נוספות בתמיכה לבקשה, ככל שיראה צורך בכך, לרבות השמעת עדים.
סעיפים אלה קובעים את ההליך דיוני, בעת הדיון באחריות של נושאי משרה כלפי החברה והליך זה אמור להתברר במסגרת בית המשפט של פירוק ולכך נקבעה הדרך הדיונית גם בתקנות החברות. הליך זה נקבע על ידי המחוקק כברירת המחדל, על מנת לאפשר את בירור התביעה באופן מהיר ויעיל, כמתחייב מאופיים של הליכי פירוק:
"
סדרי הדין המיוחדים, שנקבעו לתביעות על פי הסעיפים הנידונים, נועדו לאפשר בירור מהיר ויעיל של התביעות נגד נושאי המשרה. בשקילת האינטרס של נושאי המשרה להגנה נאותה בפני התביעות המוגשות נגדם לעומת האינטרס של נושי החברה לחיוב נושאי משרה, שהפרו חובתם, לשלם בגין התנהגותם לקופת הפירוק בצירוף הסיכון להברחת נכסים על ידי נושאי המשרה, נתן המחוקק, ובצדק, עדיפות לאינטרסים האחרונים" (ציפורה כהן,
פירוק חברות, עמ' 740 (2000)).
המחוקק, עת קבע כי ההליך הדיוני יתקיים בפני בית משפט של פירוק, היה מודע לצורך בשמירה על הזכויות הדיוניות של נושאי משרה ובכל זאת בחר בפורום הדיוני של בית המשפט של פירוק.
מאחר וניהול התביעה באופן מהיר, במסגרת בקשה למתן הוראות, הוא המסלול הדיוני המועדף בהקשר זה, הרי שרק במקרים חריגים יעביר בית המשפט את הדיון למסלול של תביעה רגילה (רע"א 2354/00
פישר נ' יוכמן ואח' (פורסם בנבו) (4.6.00)).
פעמים רבות, עולה חשש לפגיעה דיונית בשל השימוש בהליך המקוצר, ובעלי הדין מעלים את הטענה כי מאחר והמדובר בעניין סבוך עובדתית לא ניתן לדון בו כראוי במסגרת בקשה למתן הוראות. על מנת לבחון טענה זו, בית המשפט יתרשם מגרסתם העובדתית של שני הצדדים טרם יקבע האם במקרה הנידון, אכן קיים חשש להיווצרות פגיעה דיונית לא מידתית מבירור המחלוקת בגמסגרת בקשה למתן הוראות. ניתן להפיג את החשש שהועלה במתן אפשרות להעדת עדים והצגת ראיות נוספות, כפי שמאפשרת תקנה 51(ג) לתקנות החברות (רע"א 9082/05
שרידב השקעות בע"מ נ' עו"ד אלקס הרטמן ואח' (פורסם בנבו) (26.3.07); רע"א 3565/13
יצחק רוטמן נ' עו"ד רענן קליר, עמ' 6 (פורסם בנבו) (15.7.13)).
7. בענייננו, לא שוכנעתי כי קיימת עילה לסטות מדרך המלך שהותוותה על ידי המחוקק, והיא בירור התביעה במסגרת בקשה למתן הוראות. מעיון בבקשה להטלת אחריות על נושא המשרה, מהתגובה לבקשה ומחוות הדעת שצורפו להן, עולה כי אין המדובר בהליך עובדתי מורכב באופן יוצא דופן, אשר שמן הראוי לבררו כתביעה נפרדת. נראה, כי לשם הדיון יהא צורך, בעיקר, לחקור את המומחים מטעם שני הצדדים ואת המשיב; המחלוקת העובדתית גם היא סובבת בעיקר סביב חוות הדעת החשבונאיות. בנסיבות אלה, אין מקום להעברת הדיון בבקשה לפסים של תביעה רגילה, מהלך אשר משמעותו הארכת הדיון באופן משמעותי, אשר יש בו כדי לפגוע בהליך הפירוק.